הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז

ADHD – Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder

ADD – Attention-Deficit Disorder

מהי הפרעת קשב וריכוז (ADHD –  ADD)?

הפרעת קשב וריכוז היא אחת ההפרעות הקשות ביותר להגדרה ברפואה. בעצם שמה יש בעייתיות: מה בדיוק היא כוללת ?  האם אכן מדובר בהפרעה או שמא מדובר פשוט בהבדלים בין בני האדם. יתרה מכך, לא ברור לאיזה תחום מתחומי הרפואה היא שייכת: רפואת ילדים, נוירולוגיה או פסיכיאטריה.

הפרעת קשב וריכוז נובעת בעיקר מגורמים תורשתיים, אך גם מגורמים ביולוגיים, התפתחותיים וסביבתיים והיא נוטה להופיע לעיתים לצד תופעות נלוות כמו ליקויי למידה, הפרעות התנהגות, הפרעות שינה, חרדה, דיכאון והתמכרות לסמים ואלכוהול.

 התסמינים המאפיינים הפרעות קשב וריכוז:

אי מתן תשומת לב לפרטים, קושי לשמור על הקשבה למשך זמן, קושי להשלים או לארגן מטלות, כגון עבודות בי"ס (עשוי להתרחש בעת מצבי לחץ כמו למשל השלמת בגרויות), קריאה, מטלות בעבודה, כתיבה וכו’, קושי לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך, איבוד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות, שכחה בפעילויות יומיומיות, היפראקטיביות, תנועות בידיים וברגליים, ריצה או טיפוס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת, קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי, תנועה מתמדת, דיבור ללא הפסקה, אימפולסיביות, התפרצויות, הפרעות לאחרים ועוד.

תופעות נלוות להפרעות קשב וריכוז:

ילדים או מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז עשויים לסבול מן התופעות הנלוות הבאות:

ליקויי למידה.

הפרעות התנהגות.

הפרעות שינה.

בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.

בעיות בדימוי ובביטחון העצמי.

שיעורי גירושין גבוהים מהממוצע.

שיעורי אבטלה גבוהים מהממוצע.

התמכרות לסמים ואלכוהול ועוד.

שכיחות הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שכיחה, הנפוצה בכל שכבות האוכלוסייה, ושכיחה הרבה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות.

לפי הערכת משרד הבריאות, בישראל ההפרעה נמצאת אצל 5-10 אחוזים מילדי בית הספר, ואצל כ – 5%-4% מהבוגרים. מספר הבנים שההפרעה מאובחנת אצלם גדול בערך פי שלושה ממספר הבנות המאובחנות. ההנחה היא שחלק מן הפער באבחנה בין בנים לבנות נובע מזיהוי מהיר יותר של ההפרעה אצל הבנים בגלל ההיפראקטיביות שלהם שהיא באופן טבעי גבוהה יותר מאשר אצל בנות. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה המתחילה כבר בילדות. רוב הילדים שההפרעה אובחנה אצלם יאובחנו כך גם בגיל ההתבגרות אך רק חלקם יאובחנו כך גם כמבוגרים. אחת הסיבות לאחוז הנמוך של המאובחנים המבוגרים היא שהפרעת קשב והיפראקטיביות נחשבה עד לפני כמה שנים לבעיה של ילדים בלבד. המודעות אליה בישראל גדולה הרבה יותר בקרב רופאים המטפלים בילדים.

אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל ההורים

הורים שילדיהם אובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD או ADD) נזכרים לעיתים שגם הם עצמם אובחנו כבעלי הפרעה זו בילדותם. הסיכוי לכך גבוה למדי משום שהפרעת קשב וריכוז הינה תופעה תורשתית/גנטית.

כאשר המאבחן או המטפל משוחח בפעמים הראשונות עם הוריו של ילד המאובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז  הוא תמיד ישאל על העניין התורשתי ויתעניין אצל ההורים האם חוו קשיים זהים לאלה של ילדם. מטפלים רבים מספרים, שחלק מן ההורים נזכרים בקשיים שחוו בבית הספר, כאשר הם שומעים את הסימפטומים של בעיית קשב וריכוז שחלקם מופיעים אצל ילדם. אזי הם נזכרים בתחושה המציקה שלמרות הפוטנציאל האדיר שהיה להם בגיל ההתבגרות, העניינים לא התנהלו כפי שציפו. לכן מומלץ להורים שילדם אובחן כ- ADHD או ADD, ולהם גם קושי תפקודי, לגשת לאבחון עבור עצמם.

אבחון הפרעת קשב וריכוז:

למרות שמקור ההפרעה הוא רפואי בעיקרו, אמצעי האבחון המקובלים של הפרעת קשב וריכוז הם לרוב שאלונים על אודות התנהגות האדם המאובחן.

אבחון הפרעת קשב וריכוז נעשה ע"י איש מקצוע (פסיכיאטר, נוירולוג, נוירו-פסיכולוג, פסיכולוג קליני) ומורכב מן החלקים הבאים:

קבלת תולדות חיים מפורטות מן הילד ומהוריו. ככל שהילד צעיר יותר מתקבל יותר מידע מהוריו ואילו ככל שהילד בגיר יותר כך מתקבל יותר מידע ממנו עצמו.

בדיקה קלינית שנעשית בהתאם לעקרונות המקובלים ומאפשרת גם להעריך תופעות נלוות (ליקויי למידה, הפרעות התנהגות, הפרעות שינה וכו’), מאפיינים נוספים באישיות הילד, מנטליות ועוד.

סולמות הערכה שניתנים לגורמים הסובבים את הילד, ז"א – הורים ומורים ולעיתים גם לילד עצמו.

בדיקת התפקוד המתמשך של הילד תוך התייחסות בעיקר לקשב וריכוז ולא להתנהגות הנלוית.

הערכת יעילות הטיפול שנעשית יחד עם בדיקת התפקוד המתמשך.

הפניה לבדיקות נוספות (אבחנה מבדלת), אם יש צורך, למשל, ליקויי למידה, ראיה ושמיעה, הפרעה נוירולוגית, הפרעות שינה, הפרעות התפתחותיות ועוד.

לאחר השלמת האבחון כותבים סיכום. מטרתו ליצור תמונה ברורה על מצבו. במקביל, מתחילה ההתייחסות לטיפול: התרופתי, הפסיכולוגי, ההתנהגותי והחברתי.

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז

הטיפול אינו בהפרעה עצמה אלא בתסמינים שלה. הטיפול נועד להקל על הילד הלוקה בה ללמוד ולשמור על קשרים חברתיים.

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז הוא טיפול רב שכבתי וכולל את המרכיבים הבאים: טיפול תרופתי, הדרכה והכוונה אשר מלמדים את הלוקה בהפרעה ואת האנשים שאתם הוא בא במגע קרוב (הורים ומורים)  איך לבלום את התסמינים של ההפרעה. בדרך כלל מדובר בטיפול פסיכולוגי שהוא בעיקרו התנהגותי.

 

כתבו לנו